הודפס מאתר ״עם הספר״, בלוג ספריית הרמב״ם בבית אריאלה
בלוג ספריית הרמב״ם, בית אריאלה
עורך: אבישי אלבוים
rambam1@gmail.com
03-7240557
אודות הבלוג
לעמוד ספריית הרמב״ם
רשימות אחרונות בבלוג
קטגוריות
תגיות נפוצות
עם הספר
עגלות או בכתף?
בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "ויחי". תשפ"ו (2026)
וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה
בפרשת שבוע שעבר קראנו שיעקב אבינו ירד מצרימה בעגלות." וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת".
בחזור נושאים אותו בניו על כתפיהם כמצוות אביהם. כך בפירוש רש"י : וְקָבַע לָהֶם מָקוֹם, שְׁלֹשָׁה לַמִּזְרָח, וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת; וּכְסִדְרָן לְמַסָּע וּמַחֲנֶה שֶׁל דְּגָלִים נִקְבְּעוּ כָּאן.
שאלת נשיאת המת בכתפיים או בעגלות קשורה למנהגי "חברא קדישא" ועמדה לדיון בעת החדשה.
ב"גשר החיים" - ספרו היסודי על הלכות אבלות של החכם הירושלמי רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי הוקדש לכך פרק. בתחילתו הסתייגות מוחלטת לשינוי המנהג לשאת על הכתפיים:
ובסוף דבריו הציע פשרה, הנובעת ככל הנראה מהמציאות המתהווה לנגד עיניו, שבית הקברות רחוק מן העיר והקושי לשאת על הכתף.
ב"מכון גנזים" בבית אריאלה מצוי מכתב של ר' חיים טשרנוביץ ('רב צעיר') בעת כהונתו כרב העיר אודסה לגדול הדור הרב חיים עוזר גרודזנסקי. נושא המכתב: אם מותר לנסוע בעגלות ביום טוב שני לקבורת המת. בתוך דבריו כותב: "... זה לא כבר הקצעו ביה"ק בריחוק מקום מהעיר שקשה ביו"ט שני לשאת המתים בכתף כפי שהי' נהוג עד כה בעירנו. ואע"פ שמדינא יש היתר לנהוג בעגלה אבל בשביל מנהג חדש החלטתי לשאול איך נוהגים בירושלים דליטא. ומשום שהי' זמן קצר שאלתי את פי כהדר"ג קודם הפסח בטלגרם וקבלתי ממנו תשובה ששם נוהגים היתר בזה... בהמשך מכתבו הרב חיים מבקש לקבל מר' חיים עוזר תשובות פרטניות לשאלות בעקבות היתר זה.
מתוך נוסח השאלה משמע כדבר פשוט בסתם יום של חול שנהגו לשאת מתים בעגלות מביתם עד בית הקברות שהיה בריחוק מקום.
באגרות רב חיים עוזר על שלשת חלקיו (בני ברק, תש"ס-תש"ע) לא מצאתי את תשובה למכתב הנ"ל,
יד המקרה שבימם אלו עלעלתי בחלק השני החדש מספרו של ר' דוד קמנצקי "רבנו חיים עוזר: רבן של כל בני הגולה" (ירושלים תשפ"א-תשפ"ה). בראש הספר נדפס מכתב מאחד מרבני ווילנא ר' חנוך העניך אייגש, מחבר ספר "מרחשת", ובו מספר שבווילנא נשאו את המתים בעגלה שחורה פשוטה "רתומה לשני סוסים או לאחד (דבר זה תלוי בכיס)".
זכויות רבות לו לר' דוד קמנצקי ז"ל בכל מאמריו התורניים ובמחקריו סביבם. אך מכיון שבאנו לספרו הנ"ל לא אתאפק להעיר הערה על הערתו באחד מעמודי הספר.
הפרק העשירי בספר כותרתו "תענית ציבור תרפ"ט". נידון בו בהרחבה הנסיונות לארגן תענית ציבור עולמית סביב מצב היהודים ברוסיה ולאחר הטבח בחברון.
המחבר מביא את הרקע לפרעות תרפ"ט בו נרצחו 133 יהודים ומספר על תגובתו של הראי"ה קוק לשמע הפרעות בחברון כפי שהעיד הרב אריה לוין זצ"ל.
כאן מוסיף הערה בתחתית העמוד:
4. נראה שהראי"ה קוק לקח את כל האירוע אל לבו. אפשר שחש אחראי למה שקרה משום עמדתו בעניין הכותל המערבי - ראה 'תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי'. ה. כהן. תרע"ג (צ"ל תשע"ג) עמ' 339-341, 'גם הרב קוק עשה תשובה'.
ראה א. מורגנשטרן. 'פרעות תרפ"ט והמאבק על הכותל המערבי, ירושלים תשל"ט.
התפלאתי לקרוא את ההערה הנ"ל על מרן הרב קוק זצ"ל, העומדת בניגוד גמור לכרוז שפרסם הרב קוק בשם "שובו לבצרון" בעיתון "ההד" בחודש אלול תרפ"ט (נדפס בספר "מאמרי הראי"ה". ראו נא כאן).
פניתי לעיין במקורותיו.
א.
הספר על מאורעות תרפ"ט הוא של היסטוריון בן זמננו הלל כהן. פרופ' אליעזר שבייד כתב עליו ביקורת ארוכה שכותרתה: הסימטריה כמשאלת לב: "תרפ"ט" של הלל כהן הוא ספר מצוין, אבל הרצון של מחברו ליצור סימטריה בין מעשי ההנהגה הפלסטינית למעשי ההנהגה הציונית – חוטא לאמת ומעוות את המציאות ההיסטורית. ראו נא כאן.
האם אפשר להסתמך על ספר שכל מטרתו ל"אזן" בפרעות וליצור משוואה בין ערבים ליהודים ?
ב.
אריה מורגנשטרן יבל"א לא כתב מילה בנושא בחיבורו הנ"ל, ונמסר לי שאמר מתוך שיחות רבות עם ר"ד קמינצקי, שהוא בהחלט "מוטה" מבחינה היסטורית.
שבת שלום
חורף בריא
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.