הודפס מאתר ״עם הספר״, בלוג ספריית הרמב״ם בבית אריאלה
בלוג ספריית הרמב״ם, בית אריאלה
עורך: אבישי אלבוים
rambam1@gmail.com
03-7240557
אודות הבלוג
לעמוד ספריית הרמב״ם
רשימות אחרונות בבלוג
קטגוריות
תגיות נפוצות
עם הספר
דפסת מרובה - לא דפסת
בע"ה ערב שבת קודש פרשת "משפטים" תשפ"ו (2026)
"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א)
"דפסת מרובה - לא דפסת"
בספרו של פרופסור נחום רקובר על "זכות היוצרים במקורות היהודיים" (ירושלים, תשנ"א 1991) מוקדש שער מיוחד על ה'הסכמות' לספרים כיסוד לזכות היוצרים. הכוונה כאן להסכמות בהן מוטל איסור על אחרים לחזור ולהדפיס את הספר במשך זמן מסויים.
פרופסור רקובר מעיר על ניגוד אינטרסים בקביעת משך הזמן. ככל שהמונופול להגנת המדפיס הוא למשך זמן ארוך יותר כך תפגע התחרות החופשית, שגם היא אינטרס ציבורי.
כאן עולה השאלה: מה משך הזמן הסביר לתת זכויות בלעדיות למדפיס ?
פרופסור רקובר בדק ומצא (שם, עמ' 287): בתקופה של עשר שנים ניתן לראות תקופה ממוצעת להסכמות.
גם פרופסור מאיר בניהו בספרו "הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה" (ירושלים, תשל"א 1971, עמ' 51) כתב: הממוצע הוא עשר שנים. הטווח הוא משלש שנים ועד עשרים שנה, תלוי במשתנים שונים.
בהקשר זה פנינה נחמדה בהקדמה לספר "רביד הזהב" (הורדנא, תקנ"ז 1797). שימו לב לנאמר:
"... להודיע שהרבני' הגאונים נתנו גזירת נחש לידי שלא יודפס אף על שנים מרובות אך דפסת מרובה לא דפסת - די על שלש שנים..."
עם המידע הנ"ל ניגש לשאלת תאריך חתימת ספר "מדרש שוחר טוב" (פראג, שע"ג 1613).
שנת הדפסת הספר שע"ג (1613) נכתבה פעמיים בדף השער.
בסוף הספר נדפס הקולופון ובו ישנו לכאורה תאריך מפורש לסיום ההדפסה:
ביום ג' לחדש טבת בפרשת ובשנת לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו לפק
אם נחשב את האותיות המסומנות נקבל שנת שפ"ב (1622).
והנה הפלא ופלא בקיטלוג מפעל הביבליוגרפיה נכתב: נראה שצ"ל: ומחקק [שע"ו]
מה הכריח את המקטלג לכך?
כל מי שקרא את רשימתי שבוע שעבר יודע שיש לבדוק את התאמת היום והתאריך. באלו שנים חל ח' טבת ביום שלישי?
ראו נא מה מצאתי.
יש לנו שלש אפשרויות:
1. להניח שהשנה הנכונה היא זו שכתובה בקולפון באופן מושלם: שנת שפ"ב. כך נרשם בקטלוג הספריה הלאומית.
2. להניח (משום מה?) שהשנה היא שע"ו. לשם כך נוותר בחשבון על אות ווא"ו במילה "מחוקק". כך הוא ברישום מפעל הביבליוגרפיה.
3. להניח שהשנה הנכונה היא שנת שע"ג. שנת הדפסת הספר. לשם כך נוותר בחשבון על אותיות דל"ת וה"א במילה "מיהודה".
נחזור לשאלה. מדוע בחר המקטלג במפעל הב"ב את שנת שע"ו?
שיתפתי בתמיהה את רעי שמעון קומר מהספריה הלאומית ושנינו חשבנו על אותו כיוון.
הפתרון בשורות הנוספות באותו קולפון, בהן נכתבה ותוארכה האזהרה על זכויות בלעדיות שקיבל המדפיס לתקופה קצובה.
"אחרי גמר הספר הנכבד הזה הוטל חובת עלינו לידע ולהודיע ולהיוודע לרחוק
ולקרוב שנעשה חרם גדול וחוק שלא להדפיסו עוד שום אדם בעולם
עד ראש השנה שי"ן פ"א ה"א הבע"ל לכן יזהר כל אדם
מלהילכד חלילה במצודת החרמים. דברי הקטן
יצחק בר שמשון כ"ץ ז"ל"
אם הספר נחתם בשנת שפ"ב (ככתוב בקולפון לעיל) יש לנו רק שלש שנים - עד שנת שפ"ה - לזכות יוצרים על הספר. זה מעט מאד זמן !
אולי זו הסיבה שהמקטלג נדרש לשינוי ונתן זמן ראוי (משנת שע"ו עד שנת שפ"ה, כתשע שנים).
אך מה אם האפשרות שמדובר בשנת שע"ג - שנת הדפסת הספר?
רעי שמעון קומר הי"ו כתב אלי :
ראיתי שאותו יצחק בן שמשון כ"ץ (חתן המהר"ל) נתן הסכמות לספרים, לבד או יחד
עם אחרים, ביניהם הכלי יקר, השל"ה והתוספות יו"ט.
בספר ים של שלמה על ב"ק הוא הגביל את זכויות היוצר לחמש שנים מסיום ההדפסה
וכתב את הנחתו שתוך חמש שנים המדפיס יצליח למכור את רוב העותקים (ספר מבוקש, לומדים בישיבות ...)
באחרים נתן הסכמה ללא התייחסות להשגת גבול.
לא מצאתי הסכמות שלו אחרי שע"ח. נפטר בשפ"ד. נראה לי ששפ"ב אכן לא הגיוני.
מדרש שוחר טוב לא נדפס במשך 67 שנים. אני נוטה לנחש שלגביו הוא הניח שיקח למדפיס
שנים טובות עד שיסיים למכור את העותקים שהדפיס. לכן לא מופרך שיגביל את ההדפסה מטבת שע"ג עד ער"ה שפ"ה.
כיון שניתן לבטל את ד"ה" מהקולופון ולהישאר נאמנים לשנה שבשער, אני לא רואה סיבה לבטל את ה ו" ולשער שע"ו
פתחנו במליצת "דפסת מרובה - לא דפסת" - די על שלש שנים כגבול תחתון בזכות יוצרים.
והגענו עד למרחק גדול במנעד השנים. המו"ל של ספר "מדרש שוחר טוב" שייתכן וקיבל זכויות על שנים עשר שנים (שע"ג-שפ"ה).
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
תגובות
לכב'
ר' אבישי אלבאום
כרגיל, הינך מפתיע את קוראיך בגילוים מעניינים.
מדינת ישראל חוקקה חוק זכויות יוצרים תשס"ח 2007, כדלקמן:
"פרק ו': תקופת זכות היוצרים
תקופת זכות יוצרים
38. זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה".
בברכה
חנניה וינברגר
לאור הפער הגדול בין השנה שמופיע בדף השער (שע"ג) למה שמופיע בקולופון בסוף הספר (שפ"ב, כפשוטו) או (שע"ו, כגירסת מפעל הביבליוגרפיה), שלענ"ד מוזר שיקח כל כך הרבה זמן לסדר האותיות (4 או 9 שנים), אני משער שסידור הספר נשלם בשנת שפ"ב כפשוטו של הקולופון, ולהסביר הפער הגדול בשנים, אני מציע אחד מב' אפשריות: 1. סידור האותיות באמת התארך הרבה יותר זמן מהרגיל. 2. דף השער לוקח מהדפסה קודמת (שע"ג) והשתמשו בו גם להדפסה זו (יש תקדימים לכך), כך שיש לנו "דפוס פראג" נוסף (שע"ג, שפ"ב).
על השאלה של כמה זמן קיבלו המדפיסים "זכות יוצרים", יש לומר שלעולם קיבלו רק שלש שנים (שפ"ב-שפ"ה). ואינו דומה ל"יש של שלמה" על בבא קמא שקיבל 5 שנים, מכמה סיבות: א. מדרש שוח"ט הוא יותר "עממי", ויותר מבוקש, כך שיש הרבה סיכויים שהספרים ימכרו הרבה יותר מהר מספר למדני על ב"ק. ב. המדרש לא נדפס כבר 67 שנים, וממילא מרוב נדירותו יש לשער שיהיה לספר ביקוש עצום, והעותקים ימכרו במהירות. ג. יש להבדיל בין ספר של מחברי הזמן (ים של שלמה, ב"ק), שנדפס רק בשנת שע"ו, שזה 42 שנים אחרי פטירת המחבר (בשנת של"ד), שמי יודע כמה עותקים יימכרו, וכמה זמן יקח למכור כל ההוצאה, לבין ספר של דברי חז"ל (מדרש) שלתועלת הציבור אין להגביל הדפסה חדשה לזמן כל כך ארוך (5-12 שנים), ומספיק לתת למדפיס רק שלש שנים.
שלום רב
לגבי זכויות יוצרים, מדפיסים, מחזיקי כתבי יד, וכדומה.
ישנם שמחזיקים זכויות שנים רבות ואינם מוכנים למסור את הזכויות להפצה ברבים
באמצעים מודרניים חיוניים לכל לומדי התורה.
יש דין גוד אחית גוד אסיק.
כל ישראל שותפים בתורה ולכן המחזיק חייב לתת אפשרות להשתמש בכתבי היד או הזכויות תמורת סכום סביר
ללא יכולת סרוב.
קל מאוד לחשב את השווי ואין אינו מסכים הרי יש כאן דין של בר מצר ובית הדין יקבע את השווי הכלכלי והמחזיק יהיה חייב להתפשר.
זה פשוט ומחויב על פי הדין .
כל טוב ושבת שלום
קותי
למרות מה שכתבתי בתגובתי לעיל, יש צד להניח שהשנה היא באמת שע"ו. ולא שאנחנו "מוותרים" בחשבון על אות וא"ו במילת "מחוקק", אלא שהיא נכתבה בטעות על ידי המדפיסים, כיון שבתורה (בראשית מט י) מופיע תיבת "ומחקק" חסר ו'.
אבישי שלום,
הערה על :"עם הספר: דפסת מרובה - לא דפסת".
לא התייחסת למילה "ובפרשת" -"ביום ג ח לחודש טבת בפרשת ובשנת לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו לפק"
הפסוק הוא מפרשת ויחי, וח' בטבת חל בפרשה ויחי בשנים מסוג בשה, בשז, גכה, גכז, הכז, החא, השא, השג.
אבל רק בשנה מסוג הכז הוא חל ביום ג, וזה חל בשנים: שעג, שעו, שעט, שפב.
למה לא הבאת גם את האפשרות של שנת שעט?
כל טוב,
גלעד הרשושנים
בע"ה
גלעד שלום.
בשיח ביני ובין שמעון קומר מהסה"ל עלה לדיון גם "ובפרשת" בהקשר אחר. אם את הספר התחילו להדפיסו [בראשית] שנת שע"ג וסיימו בפרשת "ויחי" אז בקושי היה להם שלשה חדשים עד לסיומו. בתנאים של פעם זה ממש מהר.
לגבי האפשרויות. לא הבאתי את שנת שע"ט אלא את שלש האפשרויות שננקטו בקטלוגים שונים.
שבת שלום
אבישי
בע"ה
עוד נתון שיכול לספק תשובה.
פרידברג בספרו תולדות הדפוס העברי [שבאירופה התיכונה] כותב: בחודש תשרי שע"ט נאסף המדפיס יעקב בק אל עמיו במיטב שנתיו עלי אדמות והוא בן ארבעים וחמש שנים (עמ' 20). ספר אחרון נדפס בבית הדפוס בשנת שע"ח.
לפי זה ברור למה המקטלג במפעל הב"ב הקדים את שנת הדפסת הספר.