הודפס מאתר ״עם הספר״, בלוג ספריית הרמב״ם בבית אריאלה
בלוג ספריית הרמב״ם, בית אריאלה
עורך: אבישי אלבוים
rambam1@gmail.com
03-7240557
אודות הבלוג
לעמוד ספריית הרמב״ם
רשימות אחרונות בבלוג
קטגוריות
תגיות נפוצות
עם הספר
"יודע נגן"
בע"ה
וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה–אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.
בראשית פרק ד פסוק כא
שער הספר היפהפה מצוי בספריו של המדפיס שבתי משורר מפראג בבית הדפוס שהקים בעיר דיהרנפורט.
בראש השער מופיע דמות המחזיקה במסגרת ועליה רשומים תווי נגינה.
שבתי משורר ידוע גם כר' שבתי בס, מחבר ספר "שפתי חכמים" על פירוש רש"י ו"שפתי ישנים", שהוא רשימת כל הספרים שנדפסו באות עברית עד ימיו.
בצעירותו היה חזן בבתי כנסת, ושמו – שבתי משורר – מעיד עליו שהיה קרוב אל הנגינה. לכן אין להתפלא שבשערי ספריו מופיעים תווי נגינה כדגל המדפיס.
האם יש משמעו לתווים שנדפסו? האם אפשר לנגן מנגינה על פי התוים ולזהות את מקורה?
חנוך גוטליב, שעוזר לי במחקרי, מצא שסטפן רייף (Stefan Reifׂׂ) עסק בשאלה זו במאמר שפרסם ב Studies in Bibliography and Booklore. Vol. 10, No. 1/2 (Winter, 1971/72), pp. 57-61
סטפן טוען שהמנגינה מתאימה לפיוט "יגדל א-להים חי", וזאת על פי שער ספר "מנהגים" שהדפיס שבתי משורר בשנת תע"ד (1714). בין שורות התוים בשער זה רשומות המילים: "יגדל א-להים חי".
"יגדל א-להים חי" הוא פיוט המופיע בכל הסידורים ונהוג לאומרו בקהילות ישראל בתפילת שחרית או בערבי שבת וחג.
התוים כתובים בסגנון מיוחד (MEDIEVAL STYLE – סגנון ימי ביניים), וכש"מתרגמים" לתווים שלנו זה מתאים בקצב ל"יגדל".
היות ואני חסר בינה בתחום המוזיקאלי פניתי בשאלה זו לידידי ושכני המוסיקולוג עמיחי קופל (ראו עליו כאן).
בקשתי ממנו שינסה לנגן את המנגינה על פי התוים העתיקים.
במהלך חג סוכות התקשר עמיחי אלי והשמיע לי דרך שפורפרת הטלפון צלילים שהפיק מן התוים.
וכך כתב לי:
הצלחתי לנגן מנגינה שיש בה קו מלודי הגיוני (שאותה אני לא מזהה) למרות שקשה לשחזר בדיוק את המנגינה כי אין חלוקה לתיבות רגילות ומשקל מוסיקלי (כל שורה מסומנת כתיבה בפני עצמה אבל היא מאוד ארוכה וזה לא ממש מסייע). המנגינה נשמעת כמו משהו חגיגי (היא מאוד פשוטה על כל פנים).
בהמשך שלח עמיחי שתי הקלטות. האחת רק מלודיה של המנגינה (מהירות הנגינה משוערת וגם ללא דגשים של משקל שלא מופיעים בתווים), בשניה הוא צירף הרמוניה משוערת בסולם מז'ורי על פי תווי המלודיה.
לשמיעת הקלטה 1 לחץ כאן.
לשמיעת הקלטה 2 לחץ כאן.
תודתי והערכתי נתונה לעמיחי.
שבת שלום
אבישי
נ.ב.
סוגיה מעניינת היא הימצאותו של שער זהה עם תוי נגינה בספר "סדר היוצרות" שנדפס על ידי אורי וייבש באמשטרדם בשנת תמ"ב (1682). מה שהביא למחלוקת בין החוקרים אם אכן שער זה הוא המצאה של שבתי משורר. שאלה זו סבוכה היות ולספר הנ"ל יש טפסים עם שערים שונים. הרברט זפרן (Herbert Safrenׂׂ) במאמר שפרסם ב Judaica Librarianship מעלה השערה ששבתי בס נטל עמו חומר מדפוס באמשטרדם והדפיס אותו מחדש בדיהרנפורט בשינוי השער. להשערה זו יש תימוכין בהימצאות שינויים טיפוגרפים קלים בין העותקים השונים. "סדר היוצרות" הוא חלק מ"סדר התפילות לכל השנה" (אך נדפס גם בנפרד). ראו נא כאן וכאן (עמוד 299).
תגובות:
אברהם יעקב הלוי קצנלנבוגן שלח אלי תמונת השער הבאה, הלקוחה מתוך סדור מה"ר שבתי סופר, שהוציא יצחק סץ (בלטימור, תשמ"ז 1987). בשער הספר כתוב (בכתב יד?) בשורה הראשונה: יגדל א-להים חי, ובשורה השניה: וישתבח נמצא ואין עת אל וגו'. הסידור גם הוא מדפוס שבתי משורר בדיהרנפורט. נדפס בשנת ת"נ (1690). פרטיו ברשומת הספריה הלאומית כאן.
תגובות
אני
אבישי היקר שלום רב,
כרגיל הבלוג שלך מרתק.
בשולי הדברים כמה זוטי דברים:
יש לציין שר'' שבתי בס משורר (Bassist) חיבר את הספר הביבליוגרפי הראשון באות עברית.
הברמן מציין שהוא בתחילה התלהב משבתי צבי אך חזר בו ללא היסוס.
3.את ספרו הביבליוגרפי הדפיס באות מרובעת ולא בפונט רש"י - "כדי שיהיה ספר זה מוכן לכל אחד לקרות בו בכל יום.."
בברכה רבה,
ערן רביב
כדאי לציין שיש מופעים בספרים שהודפסו אצל בס של דגל נוסף והוא "יודע נגן" - ראו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36656&st=&pgnum=56