מכתב מהאד"רת לרב קוק זצ"ל

ב"ה ערב ראש חודש אלול תשפ"ה.

מכתב מהאדר"ת לרב קוק זצ"ל

בג' אלול תשפ"ה ימלאו תשעים שנה לפטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק זכר צדיק לברכה.

לכבוד היארצייט נפרסם את מכתב של חותנו הגאון אליהו דוד רבינוביץ תאומים (האדר"ת) לרב קוק. האגרת מצויה באוסף שוורץ בספריית "בית אריאלה".

תאריך כתיבת האגרת תחילת אלול תרס"ד (1904).

הרב האדר"ת מגדולי הדור. רבה של פוניבז' ומיר. היה אז כבר בירושלים. בשנת תרס"א (1901) עלה לשמש כעוזר ומ"מ של הרב שמואל סלנט. היה ידוע חולי ונפטר בשנת תרס"ה (1905). היה חותנו של הרב קוק בזיווג ראשון (לאחר פטירת אשתו הראשונה נשא הרב קוק את בת אחיו של האדר"ת בזיווג שני).

הרב אברהם יצחק הכהן קוק עלה בקיץ של שנה זו - בכ"ח אייר תרס"ד (1904) - לכהן כרבה של יפו והמושבות.

עשרים מכתבים מהאדר"ת לרב קוק נדפסו בספר "אדר היקר ועקבי הצאן" (ירושלים, תשכ"ז) על ידי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. המכתב האחרון מתחילת חודש מנחם אב תרס"ד (1904). המכתב שלפנינו מאוחר כחודש ימים אחרי המכתב הנ"ל.

המכתב על דף מקופל. שלשה עמודים ראשונים בכתב ידו של האדר"ת. העמוד האחרון הוא מבנו רפאל לוי רבינוביץ.

מסיבה זו בצילומים הבאים מופיעים עמוד 1, 4 תחילה ואחריהם עמוד 2, 3.

תעתיק הכתוב לפניכם. התרשמו נא מאהבת האדר"ת לחתנו הגדול.

ב"ה יום ד' לפרש' למען יטב לך והארכת ימים שנת תרס"ד 

שלו' שלו' וברכת ד' לח'

ידיד לבי הרב הכהן

הגדול מאחיו ר' אברהם

יצחק קוק הג'אבד"ק

יפו ואגפיה שלי"ט

יהי ד' עמו ובכל דרכיו

ישכיל

מכתבו הגיעונו לשמחת לבבינו עד מאוד ורק

מאשר נתאחר מכתבינו לידו הי' לי עגמ"נ

מעט.

 משלומי אין חדש ת"ל על חסד יום יום

בזכות אבותי ז"ל ובזכות הרבים הי"ו, אמנם

 החום כבד עלי מאוד ל"ע, וליסע למקום

חפשי כמעט א"א לי. ומובטחני בקדושת

עיר קדשינו אשר תגן על בריאותי גם

לימים יבואו עלינו לטובה בחמלת ד' עלי,

על שאלתו אם נעשה דבר מה בגב"ע [=בגביית עדות]

האשה מקישינוב (כמדומני שכתבתי לו)

הן שאלתי את הרב ר' אל [...] נ"י ואל

כי באת מעצמה לבקש ההיתר מחדש

כי נגנב ממנה ההיתר עם עוד איזה

 חפצים, ואת האיש שהעיד עלי' אז לא ידעה אנה הוא

וציוו עליה להביא עדים אחרים, ואולם כי הבעל

שהי' נקרא כך וכך א"צ לעדות, כי כבר נתפרסם

שמו במכה"ע בין שמות שאר הקדושים שמה ר"ל

אבל כי היתה אשתו זה אין לברר

לע"ע - [... ... ... ], אם כי אולי

צדק בתביעותיו נגדה, אבל איך יהי' קץ וסוף

לעיגונה ושבתו בלא אשה זה יותר מעשרה

שנים, בהיותה בפינסק והוא באה"ק, וכי

בשביל כך תהי' לרבים למכשול ח"ו. וגם

היא טוענת להיפוך. יטיב כת"ר לראות מה

 שאריכה היא בטענותי', או יותר טוב

שיכתוב כ"ג נ"י ישר להרה"ג ר' ברוך עפשטיין

נ"י בפינסק, כי יקרא אותה וישים לפני' את

תביעותיו ומה תשיב ע"ז, ועכ"פ לא יאמרו כי

תלוי האשם בראשי ישראל.

להשערתי יפעול עליו בקל בדרכיו להפיק רצון מעמו

ולגרשה.

הליטותי בזה מכתב אחי חורגי הרב ר' משה [שנתק]

אייזק ראסטאווסקי נ"י והוא שאר קרוב לרבנית

ב"א רייזל רבקה תחי' שני בשלישי עמה

והוא יקר ונעלה גבר בגוברין ומאז 

זכיתי לעלות לפה כתבתי לו רבות פעמים, כי

יבא אלינו, ותמיד הוא מוצא תואנה לחזור

בו, אף כי בכל לבו הוא רוצה לעלות, הוא גדול

ממני בשלשה שנים, בכלל היה לנו טובה

הרבה בהיותו אתנו כי הוא גבר בכולא, והיה טוב

להנהגת הציבור, הוא הי' מכיר את אאמו"ר

הגזצ"ל יותר ממני, לאשר הי' בביתו שנים רבות

בעת שאני כבר הייתי בפאניוועז.

חדשות בפעה"ק אין, מצבינו יספר לכ""ג נ"י

המוכ"ז – ואני מצפה להתבשר שלומכם ומצב

בריאותכם ועד כמה פעל שבתם ברחובות,

 והנני בזה חו' ודודם [...] המצפה

לרחמי שמים, אלי' דוד

הערות בשולי המכתב:

א. הרצ"י בהקדמה ל"אגרות הראי"ה" כותב שבמשך כעשרים שנים היה חליפת מכתבים תדירית בין האדר"ת למרן הרב ולא עלה בידו להשיגם.

ב. אין בידינו פרטים על הסיבוך המשפטי סביב אותה אשה שמוצאה מקישינב. נזכיר ששנה קודם (פסח תרס"ג 1903) היה הפוגרום הידוע בקישינב. כפי העולה מהמכתב בעלה של אותה אשה נרצח שם: "כי כבר נתפרסם שמו במכה"ע בין שמות שאר הקדושים שמה ר"ל".

פניתי לדיין רבי אבירן הלוי אב בית הדין האיזורי בתל אביב ומבאי הספריה ובקשתי את עזרתו בהבנת המציאות. והנה בזה תשובתו:

נראה שהייתה אשה שקיבלה היתר להינשא אלא שנגנב ממנה, ולכן באה לבקש היתר שוב. לשם כך נדרשה שוב להביא את העדות שמחמתה הותרה בתחילה, אלא שעד זה לא נודע מקומו כעת ולכן נתבקשה להביא עדות אחרת.

בינתיים כבר נתברר שאין צריך להביא עדות על בעלה שנעדר, כי כבר התפרסם שמו כמי שנרצח על קידוש השם, אמנם עדיין נדרשה עדות אחרת - ולא ברור מה הכוונה 'כי היתה אשתו', אולי היתה צריכה להביא עדות שאיש זה הוא זה שהיה בעלה, גם אם לא עדות על עצם גורלו. אולי אפשר לשער שמדובר בדבר הקשור לחליצה או לייבום? מצד שני היה מעורב כאן אדם נוסף הנמצא בארץ הקודש והיתה לו תביעה כנגדה, ונראה שטען שהיא אסורה. 

מעשים נוספים הקשורים לעגונות מקישינב, ראו בשו"ת נטע שעשועים, אה"ע, סימן ע; הרב הלל פוסק, הפוסק, עמ' לג.

--------------------

תיקונים שנשלחו אלי מהרב בועז הוטרר נר"ו

א. בקטע הראשון החסר: צ"ל הרב א"ל הד"ץ  - דהיינו הרב אריה לייב הדיין צדק,  הוא  ר' לייב דיין https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%A8

ב. בהמשך: נכד הבעב"ט (אולי נכד הבעל ברוך טעם) . ואגב מתחיל כאן נושא אחר לגמרי ולא קשור לקודם. כך שלא מדובר באותה אשה אלא באשה אחרת מהסיפור הקודם

ג. בסוף : חו' דודם וזקינה (של הבת הגדולה של הרב קוק. שכן האדר"ת היה חותנו הראשון של הרב קוק, דוד של אשתו השניה של הרב קוק וסבא של הנכדה מהאשה הראשונה)

------------------------

ג. הרב משה אייזק ראסטאווסקי, אחיו החורג של האדר"ת, המוזכר לשבחים גדולים במכתב, היגר לסאן פרנסיסקו. מכתבים של האדר"ת אליו מופיעים בשו"ת "מענה אליהו".

בספר "פירורי אורה" (ירושלים, תר"ץ 1930, עמ' מב-מג) מוזכר נס שאירע עמו:

ד. הדאגה של האדרת לבריאותו של הרב קוק בתחילת האגרת ובסופה (שם מוזכרת יציאת הרב קוק להבראה בקיץ במושבה רחובות) בולטת נוכח מצבו הגופני המעורער של האדר"ת גופא כאשר הוא אינו יכול לצאת ל"מקום חפשי", כנראה מסיבות כלכליות.

דאגה זו מופיעה גם במכתבו הקודם שנדפס ב"אדר היקר ועקבי הצאן" מכתב כ:

שבת שלום וחודש טוב

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com