הודפס מאתר ״עם הספר״, בלוג ספריית הרמב״ם בבית אריאלה
בלוג ספריית הרמב״ם, בית אריאלה
עורך: אבישי אלבוים
rambam1@gmail.com
03-7240557
אודות הבלוג
לעמוד ספריית הרמב״ם
רשימות אחרונות בבלוג
קטגוריות
תגיות נפוצות
עם הספר
מלך גואל ומשיח
בע"ה ערב שבת "תצוה - זכור" תשפ"ו (2026)
מלך גואל ומשיח
רשימה לפורים
כתב היד שסימונו בספריה הלאומית: "תל אביב - עירונית 7" מצוי בספריית בית אריאלה. הוא מכיל 126 דפים. נוסח ספרדי של תפילות השבת עם הוספות בראש הספר ("בקשות") ובסופו: תוספות לחגים ותיקון חצות.
חתום על כתב היד "יאודה נייגו ס"ט". משפחת נייגו מוצאה מתורכיה. שם זה נזכר בשו"ת ישמח לב לר' רפאל חיים מנחם פראנגי (אזמיר תרל"ח 1878) חלק חושן משפט סי' יב. ומסופר עליו כי עלה לארץ ישראל ושם נפטר. אלמנתו באה לבית הדין לגבות שטר חוב שאבד.
מומחה שעמו התייעצתי העריך שכתב היד זמנו מהמאה התשע עשרה.
בצמוד לסדר פורים נעתק בסידור הפיוט "מי כמוך ואין כמוך" לרבי יהודה הלוי. פיוט הנקרא בבתי הכנסת בקהילות ספרדיות בחג פורים. קראו ושמעו נא כאן עשרות נוסחים.
הפיוט מספר את סיפור מגילת אסתר כולו באריכות. בסידור שלנו הוא תופש מקום רחב כשבעה עשר עמודים !
בסוף הפיוט מחבר ר' יהודה הלוי את נס ההצלה בימי מרדכי אסתר לגאולת מצרים.
אכלו רעים שתו ושכרו / וימי הפורים בשמחה שמרו / ועם שמחתכם האביונים זכרו / ושלחו מנות לאין נכון לו.
ובשורה הבאה:
נסי אל מאז נשאוני / ובנבכי הים העבירוני / ולכן כליותי יסרוני / דום ליהוה והתחולל לו / יום צאת פרעה אחרי / לטרוף כאריה עדרי / נצבו כחומה מימי משברי / ויתגעשו כי חרה לו.
במקור הפיוט התחבר ונאמר בתפילת שחרית סמוך לפסוק "מי כמוך באלים ה'" הלקוח משירת הים. לכן חתם המשורר בגאולת מצרים.
בכתב היד שלנו נוספו שורות בשולי העמוד. מה כתוב בהם?
הנכתב בשולי העמודים הוא פיוט בעל חמשה בתים. שני הבתים הראשונים כתובים באותיות מרובעות ושלשה האחרונים בכתב חצי רהוט.
כך פותח הבית הראשון:
מלך גואל ומושיע אל נערץ בסוד קדושים / ולאין אונים עצמה רבה מחזיק רפיון רשים / היוצאים בחדש אביב בני ישראל חמושים / הודו לאל כי החדש הזה לכם ראש חדשים.
פיוט זה נדפס בהגדה של פסח בבגדד בשנת תרמ"ז (1887) והוא מעשה ידיו של ר' משה חוצין בנו של ר' צדקה חוצין ראש גולת בבל. "ונוהגין לאומרו פה בשבת החדש בעת עלית המפטיר לס"ת".
אז מה היה לנו?
פיוט קדום לרבי יהודה הלוי " מי כמוך ואין כמוך" לחג פורים החותם בגאולת מצרים.
פיוט מאוחר לר' משה חוצין "מלך גואל ומושיע" הנכתב בשולי העמוד וגם הוא עניינו גאולת מצרים.
אפשר שסמיכות זו עניינה להביט על היסטוריה היהודית כשרשרת אחת גדולה - מגאולת מצרים דרך נס פורים ועד הגאולה האחרונה בב"א.
שבת שלום
חג פורים שמח !
אבישי
נ.ב.
רעי ר' יצחק ריין בדק לבקשתי את כתב היד (כש"נ באתר הסה"ל) והעלה כמה נקודות חשובות הנוגעות לתיארוך כתב היד.
1. בסריקה מס' 126 מוזכר הרמ"ז (ר' משה זכות) בברכת הנפטרים. רמ"ז נפטר בשנת תנ"ח (1697). כך שיש לאחרזמן כתיבת הסידור לאחרי שנה זו.
2. בסריקה מס' 65 (בהנ"ל) יש הפניות לתפילות ומזמורים תוך כדי מספור עמודים שאינם מתאימים לכתב היד ולכן יש לחפש את המקור (כנראה הנדפס) ממנו הועתק לכתב היד (ראה תמונות מצורפות). אחרי בדיקה של עשרות סדורים לא נמצאה התאמה מלאה. הסידור הקרוב ביותר הוא דפוס אמשטרדם תע"ב (1712). בעיון דק מצא ר' יצחק שרק בו מופיע אחרי "...ענני באמת ישעך: ב"פ" (ב' פעמים) ולא הביטוי "וכופלה פ"א" (פעם אחרת) המצוי בסדורים אחרים. יש לחפש באחת המהדורות שבאו אחרי אמ"ד תע"ב.
3. יאודה נייגו מוזכר בשו"ת ישמח לב (אזמיר תרל"ח) לאחר פטירתו. אחד הרבנים החתומים על הפס"ד נפטר בשנת תר"ח (1848). אם זהו אכן ר' יאודה נייגו שלנו אז כתב היד נכתב לפני שנה זו.
4. פיוט "מלך גואל ומושיע" נכתב בשולי סריקה 52-53 (בהנ"ל) בכתב היד רהוט מתאים לתחילת המאה ה-19. כתב יד של הסידור קדם לו. כנראה שהפיוט הועתק מכתב יד ולא מהדפסתו בהגדה של פסח בשנת תרמ"ז (1887). תופעה מצויה בכת"י מזרחיים רבים.
5. נראה, אפוא, לשער את תאריך את כתב היד לסוף המאה ה-18 או לתחילת המאה ה-19.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
תגובות
בכתב היד מופיע "קדיש תרבנן" ולא "דרבנן" כמקובל.
האם מדובר בטעות סופר או שכך נקרא הקדיש לאורך כל הסידור?