נייר כחול

בע"ה. ערב שבת קודש פרשת חוקת תשפ"ו (2026)

"וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה..."

במדבר פרק יט פסוק ב

ייתכן ואחרתי את המועד והרשימה מתאימה לפרשת ציצית ולפתיל תכלת המוזכר בה ולא לפרשתינו הפותחת בפרה אדומה...

אני מעדיף להביט על הספר כנושא תוכן. בוודאי בדברים שבקדושה זה העיקר. בכל זאת הרשימה הנוכחית עוסקת בהיבט אחד על המימד הפיזי של הספר.

רוב רובם של הספרים באוספי הספריה מודפסים על דף רגיל. כלומר לבן. אפשר שהצהיב או החליד במשך הזמן ועם החשיפה לאור, אבל הוא היה נייר לבן רגיל.

במעט עותקים באוספי הספריה יש עמודים אחרים. כאלו שהודפסו על דף כחול. לעיתים כך הוא כל הספר ולעיתים עמודים מסויימים.

השאלה היא: מדוע הודפסו דפים שונים בצבע? האם זה עניין של טעם ויופי או חשבונות אחרים?

חפשתי ומצאתי מאמר מספרן מומחה Brad Sabin Hill שבדק את הנושא לעומק ולרוחב ופרסם את מסקנותיו במאמר בחוברת "TREASURES OF THE VALMADONA TRUST LIBRARY" (לונדון-ניו יורק, 2011).

נביא את מסקנותיו בהמשך. תחילה נציג שתי דוגמאות מאוספי ספריית הרמב"ם:

במאמרו המחבר Brad Sabin Hill מקיף את תולדות ההדפסה על דף כחול מתחילת הדפוס ועד המאה העשרים מחולקת לאיזורים.

בפיסקה על דפוסי מזרח אירופה הוא מצביע על היקף רחב של הדפסה על דף כחול בכל דפוסי מזרח אירופה. במאה החמש עשרה והשש עשרה הדפסה בכחול היתה סימן לאיכות גבוהה ולעושר והצטיינו בכך מדפיסי אמשטרדם. תמונת המצב השתנתה במאה התשע עשרה (שהדוגמאות שהבאנו לעיל הם ממנה). איכות הדפוס והיכולת הכלכלית של המדפיסים ירדה פלאים. דווקא הדף הכחול היה באיכות נמוכה וזול יותר. אם כי ייתכן ונתן למדפיסים הידור מסויים.

לקריאת המאמר המקורי ראו נא כאן.

לפניכם הפסקה העוסקת במזרח אירופה (התרגום של גוגל) :

"תופעה נפרדת אך לא קשורה, שלעתים קרובות מבולבלת עם המוסכמה המוקדמת יותר של הדפסת דה-לוקס על נייר כחול, התרחשה במזרח אירופה בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. בתקופה זו, בעיקר לפני סגירת בתי הדפוס היהודיים בצו הצארי בשנת 1836, ספרים הונפקו על נייר כחול או 'כחלחל' על ידי בתי דפוס עבריים ברחבי אוקראינה, רוסיה הלבנה וליטא. נייר כחלחל לא היה ייחודי לספרים עבריים, אך הוא קשור במיוחד לספרים מבתי הדפוס העבריים הרבים ולפעמים הפוריים מאוד בארצות אלה, ובמיוחד באוקראינה הרוסית. נייר זול בגוון כחול (לפעמים ירוק או 'ירקרק' במראהו), באיכותו נחותה מנייר לבן, היה בשימוש נרחב על ידי מדפיסים עניים בערים כמו: ז'יטומיר, קורץ, פוריצק, דובנו, מז'יריץ', סדילקוב, ובמיוחד סלאביטה ואוסטריה בווהלין; מוהילב, מז'יביז' ויאנוב בפודוליה; מזרחה יותר בברדיצ'ב; בזבארץ' ובטרנופול בגליציה; ביוזפוב בפולין; בקופיס, גרודנו, מינסק ושקלוב ברוסיה הלבנה; ובוילנה בליטא. נייר צבוע קלות מאוד שימש בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19 בלמברג וז'ולקייב בגליציה האוסטרית, בשנות ה-40 של המאה ה-19 בלשי במולדובה, בשנות ה-50 של המאה ה-19 בצ'רנוביץ בבוקובינה, ובשנות ה-60 של המאה ה-19 בשטטין בפרוסיה המזרחית. כמה ניירות כחלחלים בהירים הופיעו אפילו מאוחר יותר במאה בלמברג ובמקומות אחרים. לרוב, מגוון ניירות צבועים באופן לא אחיד שולבו באדישות בספר אחד, מאפיין של המהדורות המזרח אירופאיות שהיה לא רק מקובל אלא אף רצוי על קהל הקוראים שלהן. לפיכך, בניגוד לספרי הנייר הכחול של המאות הקודמות, הספרים העבריים המזרח אירופאיים על נייר כחלחל לא היו עותקים מפוארים; ואכן, חלק ניכר מהפקת הספרים העבריים היה על נייר זה.

 ייתכן שהמדפיסים העבריים ממזרח אירופה, שחלק ניכר מעבודתם היה לא מובהק או אפילו פרימיטיבי בטיפוגרפיה ובעיצוב, היו אדישים בתחילה לאיכות הנייר, אך סביר יותר שהם פשוט לא היו מסוגלים לכסות את ההוצאה הנוספת המשמעותית של נייר לבן טוב. יש לזכור שנייר היה ההוצאה השוטפת הגדולה ביותר בייצור הספרים שלהם. אף על פי כן, נראה שחלק מהמדפיסים הללו מגלים עניין במראה הנייר, תוך שימוש בגיליונות בגוונים אחידים, ובמקרים מסוימים ייתכן שמדפיסים השתמשו בגליל כחול פסטלי אחיד להדפסה ברצף. בין אם המדפיסים ממזרח אירופה ראו אי פעם ספר עברי על נייר כחול מהמאות הקודמות ובין אם לאו, גוון חלק מהניירות הכחולים שלהם קרוב או זהה לזה של העותקים המפוארים הישנים יותר, גם אם הנייר שונה בעובי ובמרקם. למעשה, כמה מהספרים המזרח אירופאים על נייר כחול אכן נראים כעותקים מפוארים, או שנועדו להיות מוערכים בשל האסתטיקה שלהם. השימוש הבולט בדיו אדום בעמודי השער של חלק מהמהדורות הללו הוא אינדיקציה נוספת לרגישות אסתטית, גם כאשר הטיפוגרפיה הייתה בשפל. זה בולט עוד יותר כאשר נייר כחול, בכל גוון שהוא, חופף לעיצוב עדין יותר, קישוטים ודיו אדום עבור שורה אחת או יותר בעמוד השער. לעיתים כמעט בלתי אפשרי להבחין בין שימוש חסכוני בנייר כחלחל לבין שימוש מכוון בנייר כחול מסיבות אסתטיות, וסביר להניח שבמקרים רבים שני המניעים התלכדו בהפקת ספר. חלק מהספרים שהודפסו בדוברובנו ובגרודנו ברוסיה הלבנה, במז'ירוב בפודוליה, בבוהוסלב במזרח אוקראינה, כמו גם בסלאבוטה ווילנה, שם הטיפוגרפיה הייתה מעודנת יותר, בהחלט ניתנים לאפיון ככאלה. אחת הביטויים האחרונים של תופעה זו הייתה באמצע המאה בוורשה, שם בית הדפוס לבנזון השתמש בנייר כחול פסטל בהיר בחיקוי לכאורה של מהדורות מרכז אירופאיות..."

שבת שלום

ישועות ונחמות

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com