עם הספר · דודי צח ואדום - סדר הסדרים במשנה דלג לתוכן הראשי

עם הספר

דודי צח ואדום - סדר הסדרים במשנה

ערב שבת קודש "חוקת" תשפ"ה (2025)

דודי צח ואדום

רשימה זו נכתבה בעזרתו ובזכותו של אלימלך צוויבל. פנייתו להיעזר באוצר הספרים הנדירים שבספריית הרמב"ם הביאה לחילופי מכתבים בינינו ולליבון הנושא.

ששה סדרים יש למשנה. סימנם זמ"ן נק"ט. כלומר: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים טהרות. כך הוא סדר הדפסתם בכל המהדורות.

פרט למהדורה אחת! משנה עם פירוש "כף נחת" לר' יצחק גבאי. ונציה שס"ט (1609). הסדר שם הוא: [ח"א]: זרעים, מועד, נשים. [ח"ב]: קדשים, טהרות, נזיקין.

בטרם ניכנס לעובי הסוגיה נציין שסדר זה הופיע במהדורה הראשונה - הנדירה -בלבד. במהדורות הבאות (ונציה שע"ד, ונציה שפ"ה, ונציה ת', אמשטרדם ת"ג, קושטא ת"ד-ת"ה) חזרנו אל הסדר המקובל זמ"ן נק"ט. ריבוי המהדורות מעיד על הצלחת מהדורת "כף נחת" שנדפסה בפורמט קטן לשימוש בדרכים.

בהקדמתו לחלק השני מסביר ר' יצחק גבאי מה "סדר" חלוקת המשניות. תחילה ע"ד הח"ן באופן כללי:

"... והדפסתי המשנה עם פירושה וחלקתיה לב' חלקים. ג' סדרים לכל חלק. זה לעומת זה בסוד דודי צח ואדום.

צח בג' סידרי קמאי (צח בשלשה סדרים ראשונים) ואדום בג' סידרי בתראי דעיסקייהו (ואדום בשלשה סדרים אחרונים שעוסקים) באדום:

קדשים בדם נכסייא (קורבנות)

טהרות בדם נשייא (נשים)

נזיקין בדם מתייא (מתים)

ר"ל של ד' מיתות ב"ד, שידוע ליודעי חן..."

הקדמת המחבר. משניות כף נחת. מהדורה ראשונה. ונציה שס"ט 1609. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

בהמשך יורד המחבר להסביר על דרך הפשט, מדוע בחר למקם את סדר נזיקין בסוף המשניות? כי יש הקבלה מדוייקת בין שני החלקים (צח מול אדום):

זרעים מול קדשים

זמנים מול טהרות

נשים מול נזיקין

הרב ראובן מרגליות בחיבורו "יסוד המשנה ועריכתה" (ירושלים, תשט"ז 1956) מביא שיש מקור בפסוקים ובדברי חז"ל לשתי אפשרויות:

1. זמ"ן נק"ט. נסמך על הפסוק בספר ישעיה: וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת. זה הסדר המקובל המופיע בתלמוד.

2. ההצעה השניה - נשים, זרעים, מועד, קדשים, טהרות, נזיקין -נסמכת על הפסוקים בתהלים: תּוֹרַת יְ-הוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ (סדר נשים), עֵדוּת יְ-הוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי (סדר זרעים): פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב (סדר מועד), מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:(סדר קדשים), יִרְאַת יְ-הוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד (סדר טהרות), מִשְׁפְּטֵי יְ-הוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו (סדר נזיקין).

לקריאת כל דברי הרב מרגליות ראה נא כאן

במאמרו "קוי אור" (לבוב תרפ"א 1921) הרב מרגליות מעיר ש"כף נחת" אחז בזה וגם בזה. כלומר ג' סדרים ראשונים השאיר כמו בתלמוד ושינה רק בשלשה האחרונים.

במהדורה שניה של "כף נחת" בונציה שנת שע"ד (1614) המגיה בבית הדפוס, רי"א ממודנה, החזיר את סדר נזיקין למקומו הרגיל - הרביעי בסדר. ונימוקו עמו:

"ומה גם לא חפצתי לשלוח יד במלאכת רעי המתחיל לא יושג ולא נשתנו סדרי בראשית [כי] אם בהקדים בחלק שני סדר נזיקין לקיים הסימן השגור בפי כל זמ"ן נק"ט ולמען יהיו זה אחר זה ארבעא דמצינא"

כיון שארבעת הסדרים הראשונים עוסקים בהלכות המצויות ("ארבעא דמצינא" - ע"פ מסכת בבא מציעא דף קיד ע"ב) נשתרש סדר זה של "זמ"ן נק"ט" גם בכל מהדורות המשנה של "כף נחת" מכאן ואילך.

הקדמת המגיה למהדורה שניה של "כף נחת". ונציה שע"ד 1614

בעל תוספות יום טוב [במהדורה הראשונה פראג שע"ה 1615 בקצרה ובמהדורות הבאות בהרחבה (שניה, קראקא ת"ד 1644)] דוחה את סידורו של "כף הנחת". כנראה התוספות יום טוב לא ראה את כל המהדורות של "כף נחת" בהם הוחזר הסדר הרגיל.

לפניכם דברי התוספות יום טוב:

תוספות יום טוב. הקדמה למהדורה ראשונה. פראג שע"ה 1615
תוספות יום טוב. הקדמה למהדורה שניה. קראקא ת"ד 1644
"ואנ אומ' עוד שאין לבעל כף נחת שום טעם ונחת..."

פתחנו בצח ואדום (בהקשר של פרה אדומה בפרשתינו), המשכנו בגלגולי מקומו של סדר נזיקין במהדורות "כף נחת", בסופו 'נחת' סדר נזיקין במקומו הרגיל.

שבת שלום

אבישי

כב מנחם אב תשפ"ה.

כעת ראיתי שר' אלי שטרן טיפל בשינויים במהדורת "כף נחת" ב"נוטריקון" סדרה חדשה גליון 3 (ערב חג שבועות תשפ"ה). ודברי פי חכם חן.

עסקנו ב"סדרים" של משניות... זו הזדמנות להמליץ על חברי חמדת שיש לו מיזם ייחודי של עשיית סדר בספריות בתי כנסת וכדומה.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com