הודפס מאתר ״עם הספר״, בלוג ספריית הרמב״ם בבית אריאלה
עם הספר
שזיכני הש"י לבוא לעה"ק ירושלים.
בע"ה. ערב שבת קודש פרשת ראה, מנחם אב תשפ"ד
… לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם–לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה.
דברים יב, ה
ירושלים נוכחת בפרשה בפסוקים רבים. נוכחת ונעלמת. ברמז.
שָׁם. שָּׁמָּה.
נדמה שירושלים – שהיא סלע קיומנו הפיזי והרוחני – בפרשתינו היא כאותו הדוד ב"שיר השירים", המצפה לנו. לדרישתנו.
בסוף ספר "חדושי ממסכת קידושין" , דפוס קושטא תקי"א (1751) – עותק ספריית הרמב"ם – מצאנו הערה בכתב יד. ירושלים מופיעה שם וגם צפת.
עמלתי על פענוח הכתוב בעזרתה של ד"ר רבקה אמבון, חוקרת תולדות יהודי צפת בעת החדשה.
ב"ה שזיכני הש"י לבוא לעה"ק צפת תות"ב בשמונה ימים בח' תשרי תקסטית העבר וב"ה שזיכני הש"י לבוא לעה"ק ירושלים תובב ביום ה'
השבועות פ [פרשת] נשא תקע"ג (?) לפ"ק הק' [הקטן] ישראל [שלמה/שמחה?] ו… מעה"ק צפת תיבנה ותיכונן במהרה בימינו בהרב … המפורסם יעקב זללה"ה ברב אלעזר
לא הצלחנו לזהות את האיש ובהמלצתה של רבקה פניתי לד"ר אריה מורגנשטרן, חוקר עליית הפרושים תלמידי הגר"א, כי ייתכן שמדובר במישהו המשתייך לפרושים. מועד ההגעה מתאים לעליית תלמידי הגר"א.
וכך השיב:
שמחתי לקבל את שאלתך כי לא לכל שאלה יש תשובה, אבל לפעמים ניתן ללמוד ממנה פרטים היסטוריים חשובים. לצערי לא מצאתי ברישומים שלי מצפת או מירושלים אישיות בשם ר' ישראל שמחה.
לא ברור אם מדובר בחסיד ( הגיעו לצפת עוד לפני תלמידי הגר"א….) או במתנגד. אבל, אפשר להבין שהוא היה בצפת, ביקר בירושלים בתקע"ג כתייר כמו ר' סעדיה משקלוב תלמיד הגר"א שביקר שם באותה שנה, וחזר לצפת, כי אשכנזים לא יכלו עדיין לשבת בירושלים מפני החובות.
נ.ב. פענוח מתוקן של השורה השניה התקבל מאת ר' בועז הוטרר. יישר כוח!
ב"ה שזיכני הש"י לבוא לעה"ק צפת תות"ב בשמונה ימים בח' תשרי תקסטית העבר וב"ה שזיכני הש"י לבוא לעה"ק ירושלים תובב ביום ה'
השבועות פ [פרשת] נשא תקעגימיל לפ"ק הק' [הקטן] ישראל שור הלוי […] מעה"ק צפת תיבנה ותיכונן במהרה בימינו בהרב הגדול המפורסם יעקב זללה"ה הרב מאלעסק
לפרטים נוספים אודותיו ראו במדור תגובות.
כתובת בעלות בשער הספר "חדושי ממסכת קידושין" מעידה על שייכות הספר לר' עזריה די בוטון.
"זה הספר מקדש לישיבת… כמהר"ר עזריה די בוטון…"
אינני יודע אם מדובר בחכם אלמוני, שר' שמעון ואנונו בספרו "אנציקלופדיה לחכמי טורקיה" (ירושלים תשס"ו עמ' 482) ידע להגיד עליו מילים ספורות בלבד.
או שמא קשור הוא לגביר ידוע ומפורסם בשם זה, שהיה חותנו של הרב שבתי בוחבוט, רבה של ביירות. גביר זה החזיק באוספי ספרים. הוא מוזכר, בין השאר, בספרו האחר של ר' שמעון ואנונו "תולדות רבותינו שבשאלוניקי וביוון" (ירושלים תש"פ עמ' 557), בערכו של הראשל"צ הרב יעקב מאיר, על כי פתח לו בירושלים ישיבה ובה ספרים רבים.
גלגוליו של ספר. מי קדם למי בספר זה: העולה הפלמוני מקהל חסידים או הפרושים שחתם שמו בסוף הספר או ר' עזריה די בוטון בשערו? – לא אדע.
שבת מבורכת
אבישי

תגובות
תקע" ג (?)
כתוב: תקעגימיל
האישיות המדוברת הוא ככל הנראה הרב ישראל שור הלוי בן הרב יעקב הרב מאלעסק
וכך צריך לפענח:
ב"ה שזיכני הש"י לבוא לעה"ק צפת תות"ב בשמונה ימים בח'' תשרי תקסטית העבר וב"ה שזיכני הש"י לבוא לעה"ק ירושלים תובב ביום ה''
השבועות פ [פרשת] נשא תקעגימיל לפ"ק הק'' [הקטן] ישראל שור הלוי -ק מעה"ק צפת תיבנה ותיכונן במהרה בימינו בהרב הגדול המפורסם יעקב זללה"ה הרב מאלעסק
בקובץ עץ חיים של באבוב, חוברת לג, ניסן תש"פ, עמ'' תק"ע-תקע"א מוזכר הרב יעקב הלוי שור אב"ד אולעסק (אלעסק). כיהן ברבנות אולעסק ובשנת תק"ח ויתר על רבנות זו לאחיו הרב משה הלוי וקבע דירתו בעיר מולדתו בראדי, שם התמנה למנהיג המדינה דגליל לבוב. היה לו ביהמ"ד בבראדי שהתקיים שנים רבות. נפטר כנראה ביום י"ח חשון תקס"א. מסתבר מאור שזוגתו היתה מהמשפחה המיוחסת שור ולכן נקרא אף הוא בשם משפחה זה . אחד מבניו הוא "רבי ישראל הלוי שור, זו''[גתו] חנה בת מוהר"ר נתן נטע. עלה לארה"ק והתיישב בעה"ק צפת" "שרד ממנו רישום על ספר: קיבלתי מגיסי האברך המופל'' מו'' מרדכי זיסקינד נ"י מק"ק דובנא רבתי ישראל שור הלוי מבראד".
אם אכן הכוונה לר'' עזריה די בוטון שהיה חמיו של ר'' שבתי בוחבוט, אז כמעט בוודאות העולה הפלמוני קדם לו בבעלות הספר.
כי רש"ב נולד בתר"ל, ואם כן מסתבר שחמיו נולד בסביבות ת"ר, שזה כשלושים שנה לאחר עליית הפלמוני, ואם הוא לא עלה בילדותו אז בשנת ת"ר הוא כבר היה לכל הפחות בן 50-60, ועד שרעד"ב התחיל לאסוף ספרים לקח כמה שנים, והפלמוני כבר נהיה בן 80.
וכן תיאור חתימתו של רבי ישראל שור הלוי מצפת
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/refaeli/source/search/auction/6833/lot/127821/%D7%A2%D7%A5-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%AA%D7%A7%D7%9E-%D7%94-%D7%AA%D7%A7%D7%9E-%D7%95?lang=he
ועוד מחתימותיו של הרב רבי ישראל שור הלוי https://il.bidspirit.com/ui/search/PAST.time.all.all.%22%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%22?lang=he
השנה היא תקעגימל. כשם שהוא כתב תקסטית, כך כתב תקעגימל.
אביו של ר' ישראל שור נקרא [בהקדשה בספר שבספרייתכם] יעקב,
שמו המלא הוא ר' ישעיה יעקב בעמח"ס חרב פיפיות,
והובא בשם הגדולים תחת השם הרב ישעי' הלוי מבראד,
הואיל ולמד בקלויז בבראד וגם היה אב"ד דבראד [חוץ מאלעסק],
ונפטר בשנת תקע"א, וזה מתאים למה שבהקדשה מוזכר אביו בתואר ז"ל,
וההקדשה נכתבה בשנת תקע"ג, וא"כ זה מתאים שאביו נפטר שנתיים קודם.
חיבר ספרים רבים ורק חלקם נדפסו.
אבל מה שלא מובן לי הוא למה אביו לא נקרא שור ?
עוד חזון למועד אי"ה
ממני יחיאל