הודפס מאתר ״עם הספר״, בלוג ספריית הרמב״ם בבית אריאלה
עם הספר
כותרות ורמזים / רבי יוסף קארו
בע"ה, ערב שבת קודש "דברים". ד' מנחם אב תשפ"ד (2024).
כותרות ורמזים
בשנת ש"י (1560) יצא לאור לראשונה ספר ארבעה טורים (ר' יעקב בן אשר) וסביבו חיבור "בית יוסף" (ר' יוסף קארו). תחילה חלק ראשון על אורח חיים בדפוס יושטיניאן בוונציה.
במהדורה זו נוסף בראש הכרך 12 דפים עם מפתחות ספר הטור שכתב הרב יוסף קארו תחת הכותרת "פרטי רמזי טור אורח חיים". כיום במהדורות הרגילות מצויות ה"כותרות" לפני כל סימן בטור.
עמוד מעותק ספריית הרמב"ם. ונציה ש"י (1560)
במאמר שכתב ר' אריאל אפרים אהרונוב -"בעניין הכותרות שבשולחן ערוך" – הוא מוכיח מכאן שאין דרכו של ר' יוסף קארו לתת "כותרות" קצרות לסימנים אלא לרשום תוכנם בהרחבה. זאת ראיה נוספת לכך שאין הכותרות הקצרות בשו"ע מפרי עטו. (קובץ עץ חיים – באבוב – כרך לג תש"פ עמ' שלא-שנ. ראה נא כאן)
בסוף סימן תקס, שנושאו "דברים שאסרו חכמים לעשות זכר לחורבן", כתב בטור את ההלכה הבאה:
" ואסור לאדם שימלא שחוק פיו בגלות הזה שנאמר אז ימלא שחוק פינו"
הלכה זו, המופיעה גם בשולחן ערוך על אתר, מעוררת שאלה על גבולות המותר והרצוי של הצחוק והשחוק בעולמנו. שאלה שדנו בה האחרונים (החיד"א ועוד רבים).
מבקש להביא הנהגה מיוחדת שנהגו בה תלמידי חכמים. אשמח שתוסיפו דוגמאות נוספות.
בספר שו"ת בני בנים לרב יהודה הרצל הנקין, חלק א סימן טז, מביא הנהגת הגמו"ז [=הגאון מורי וזקני] הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל.
הנהגה דומה ראו על הרב חיים קנייבסקי זצ"ל.
בספר ברכת יעקב לר' יעקב דוד כהן (תשע"ט עמ' קנח) הובא מקור למנהג זה.
בעותק שלנו יש פרט יוצא דופן. שולי העמודים תוקנו באמצעות חתיכות עמודים של ספר אחר.
לכו אישים ברו שביל אמונה / קדושים יחדו שוכן מעונה
מציאות אל ויחודו לעיניכם / בלי שנוי וגם לא בתמונה
אשר חדש עולמו למען / עשות אדם והמציא לו חנינה
הקטעים הנ"ל לקוחים מהקדמת רבי מאיר אלדבי לספרו "שבילי אמונה", מהדורה ראשונה נדפסה בעיר ריווא דה טרינטו (איטליה) בשנת שי"ט (1559), סמוך מאד להדפסת הטור.
אין קשר בין שני בתי הדפוס – בונציה ובריווא דה טרינטו – והתיקונים נעשו בידי יד בלתי ידועה.
שבת מבורכת
אבישי
