הודפס מאתר ״עם הספר״, בלוג ספריית הרמב״ם בבית אריאלה
בלוג ספריית הרמב״ם, בית אריאלה
עורך: אבישי אלבוים
rambam1@gmail.com
03-7240557
אודות הבלוג
לעמוד ספריית הרמב״ם
רשימות אחרונות בבלוג
קטגוריות
תגיות נפוצות
עם הספר
יום השבת ותאריך הדפסת הספר
"ויום השביעי שבת לה' א-להיך, לא תעשה כל־מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך"
בע"ה, ערב שבת קודש פרשת יתרו תשפ"ו (2026)
יום השבת ותאריך הדפסת הספר
רבי אברהם די בוטון מחכמי שלוניקי (ש"ה-שמ"ח 1545-1588) חיבר פירוש על ספר משנה תורה לרמב"ם. הוא "זכה" להימנות על מפרשי הרמב"ם הקלאסיים הנדפסים על הדף במהדורות "משנה תורה" הרגילות.
בתחילת דרכו היה ספר "לחם משנה" ספר נפרד. המהדורה הראשונה נדפסה בונציה סמוך לפטירתו ויש בה תעלומה על תאריך ההדפסה המדויק.
ברשימתנו נצעד בעקבות מחקרו של מכובדנו פרופסור יעקב שמואל שפיגל והפתרון המחודש שנתן לתעלומה.
שנת ההדפסה כתובה בראש שער הספר. שנת ונשוב"ה חדש ימינו. כלומר שנת שס"ד (1604) לפ"ק.
בסוף הספר נרשם התאריך הבא: "ותהי השלמת הספר הנבדכ (צ"ל הנכבד) הזה יום ששי כו לחדש סיון שנת השסו (1606)"
כלומר תהליך הפקת הספר והדפסתו התפרשה על שתי שנים.
בדיקת התאריכים עוררה תמיהה. כו סיון לא חל ביום ששי לא בשנה זו ולא בשכנותיה. האם יש כאן טעות ?
הנה השאלה וגם התשובה המפתיעה כפי שכתב פרופסור י"ש שפיגל (נדפס בקובץ ישורון כרך לז (תשע"ז 2017) ואחריו בראש ספר "לחם רב", מהדורת זכרון אהרן (ירושלים תשע"ח 2018).
אני אסביר את החידוש. יש כאן "פלגינן דיבורא" בין התאריך ליום.
ביהדות היום מתחיל מצאת הכוכבים בתחילת הלילה. אמנם בלשון בני אדם היום מתחלף בשעת חצות, באמצע הלילה. כך נוצר הבלבול.
ספר "לחם משנה" הסתיימה הדפסתו בליל שבת בין צאת הכוכבים לחצות ליל. לכן הוא קיבל את הרישום הנ"ל: יום ששי [בערב, שהוא כבר יום שבת -] כו לחדש סיון שנת השסו.
כל זאת למדתי ממה שהרחיב והדגים פרופ' שפיגל בספרו "עמודים בתולדות הספר העברי": כרך בשערי הדפוס (ירושלים תשע"ד 2014) עמ' 262.
אבי הרעיון הוא הרב יואל קטן הי"ו.
כל זאת בנוי על הידיעה שבמלאכת ההדפסה עסקו פועלי דפוס גויים שעבדו בשבת!
כתוצאה מכך היו שיבושים בדפוס כי היהודים לא פיקחו על המלאכה בשבת.
על תופעה זו כתב אברהם יערי פרק שלם "תלונות המגיהים על הדפסה בשבת על-ידי גויים" בספרו "מחקרי ספר" (ירושלים תשי"ח) עמ' 170-178.
ידיעה זו רמוזה בהערה שנדפסה בסוף ספר "לחם משנה" הנ"ל.
"... כי שגיאות מי יבין... הכל הם יוצאים מזיקים שנבראו בערב שבת שאין חכם יכול לדקדק..."
לרשימה הצנועה של ספרים דומים המובאים בספרו של פרופ' שפיגל אני מבקש להוסיף עוד דוגמא כזאת שמצאתי בספריית הרמב"ם.
ספר "עולת תמיד" לר' משה אלבילדה נדפס בונציה בשנת שס"א (1601) גם הוא בדפוס דניאל זניטי. כפי שנדפס בדף השער תחילת ההדפסה היתה בשבת פרשת נח. כלומר בתחילת חדש חשון בשנת שס"א.
"ותהי התחלת המלאכה מלאכת שמים בסדר ובשנת... אל נח ואל בניו... לפ"ק פה וניציאה"
בחתימת הספר כתוב "ותשלם כל המלאכה מלאכת הקדש בעשרים ותשעה לחדש מרחשון בערב יום שבת קדש"
בדיקה של התאריכים בשנים הסמוכות (משנת שס"א ועד שנת שס"ט ולא עד בכלל) מעלה שכ"ט מרחשון לא חל ביום ששי ערב שבת קדש.
אבל בשנת שס"ב חל כ"ט בחשון ביום שבת. לפי ההסבר הנ"ל ברור שהדפסת הספר לקחה כשנה תמימה - מחודש חשון שס"א ועד ליל שבת בחודש חשון שס"ב - והספר נחתם ע"י הפועלים הגויים שעבדו בבית הדפוס לתוך ליל שבת.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
תגובות
שאלה. למה היה חשוב לומר שנדפס בערב שבת. חשש למראית עין היה קיים כבר אז. ולציבור הספר יצא ביום ראשון. אף אחד לא קנה אותו בשבת
בע"ה
שלום חגי
שאלה טובה.
מקובל היה לרשום בספרים בקולפון את תאריך סיום מעשה הדפסת הספר. לדעתי לא עלתה מחשבה בליבם שיש בעיה הלכתית עם עבודת פועלי דפוס גויים בבית דפוס שבעליו גם כן גוי. בתי הדפוס באיטליה לא היו בבעלות יהודית אז כלל.
שבוע טוב
אבישי