ספריית הרמב״ם היא מהגדולות והחשובות לספרות תלמודית־רבנית ולספרות מדעית־דתית. היא מכילה אוסף רחב היקף, מיוחד ורב ערך של ספרים תורניים וספרים בתחום מדעי היהדות. הספרייה פונה לקהל מגוון ומשרתת תלמידי חכמים, אברכי ישיבות, סופרים, חוקרים ואנשי מדע, כמו גם שופטים ומשפטנים הנדרשים למקורות החוק העברי ואל מפרשיו בכל הדורות. הספרייה מכילה אוסף מגוון ועשיר של כ־100,000 ספרי עיון וכתבי עת, שרובם נגישים לציבור באופן חופשי באולם הקריאה, וחלקם נגישים בהזמנה מראש. בנוסף, הספרייה מציעה:

הספרייה נוסדה בשנת תרצ״ה (1935), השנה שבה מלאו 800 שנה להולדתו של הרמב״ם, בהחלטת ועד הקהילה בתל־אביב, והעולים לתורה בעיר התבקשו לתרום לפי יכולתם ספרים בתחומי ההלכה, האגדה, המחקר, הקבלה וההיסטוריה היהודית, לטובת ספריית הרמב״ם. הספרים שנאספו היו הגרעין הראשון שסביבו החל להיבנות אוסף הספרייה על ידי הספרן הראשון, הרב שבתאי סגל. כשברשותה אוסף בן מאות ספרים נפתחה הספרייה לציבור במבנה ברחוב קלישר 50, שבו פעלה בשנים 1938–1935. בשנים 1961–1938 היגרה הספרייה לאכסניה ברחוב יבנה 16, ובשנים 1977–1961 לרחוב מזא״ה 22, עד שלבסוף נקבע מבנה הקבע שלה בבית אריאלה שבשדרות שאול המלך 25. 

ספריית הרמב״ם לא נבנתה על יסודותיה של ספרייה פרטית עשירה או משאבים ניכרים לרכישת ספרים. במרוצת השנים העשירה הספרייה את אוספיה בעיקר על־ידי קבלת עיזבונות של ספריות פרטיות, שבעליהן הורישו אותן לספריית הרמב״ם, ועל אלו נוספו אלפי ספרים שהיא רוכשת לאורך שנים. 

מנהלה הראשון של הספרייה היה זוכה פרס ישראל, הרב ראובן מרגליות, שחיבר כ-50 ספרים במדעי היהדות ונודע כבקיא גדול בכל מכמני היהדות. סגנו, ולימים מנהלה של הספרייה, היה הרב ד״ר עזריאל הילדסהיימר, שעמד בראש ספריית ׳בית המדרש לרבנים׳ בברלין עד לסגירתה ואיטום כל כניסותיה על ידי המשטר הנאצי. הרב הילדסהיימר, ברוב תושייה ואומץ לב, נהג להתגנב אל הספרייה דרך אשנב קטן ולהוציא בזה אחר זה את הספרים העתיקים והנדירים ולהחליף את הכרכים הישנים בכרכים פשוטים כדי שחסרונם לא יתגלה. את הספרים שצבר הביא עמו ארצה ומסר אותם לספריית הרמב״ם. 

אוסף נדיר זה מצטרף לספרים יקרי־ערך נוספים השמורים בספרייה. ביניהם כתבי־יד יחידים בעולם, ספרים שנדפסו בדפוסים מוקדמים ונדירים, כמו חלקים מתוך התלמוד שנדפס בדפוס יוסטיניאן בוונציה בתחילת המאה ה-16, שכמותו מצויים, ככל הידוע, אך טפסים מעטים בכל העולם. הספרייה מחזיקה שני ספרי תנ״ך הראויים לציון מיוחד: האחד נדפס בשנת רע״ח (1518) ובו ספר נחמיה נכלל בתוך ספר עזרא, שעוד לא נחלק בעת הדפסתו לשניים. גם חלוקת ספר שמואל, ספר מלכים וספר דברי־הימים לשני חלקים עדיין אינה נמצאת בו. השני נקרא תנ״ך אותיות חלולות; הוא מודפס באותיות גדולות חלולות, ורק אותיות השורש שבכל מילה הן אותיות שחורות־מלאות. מצויים בספרייה גם חלקים של הש״ס הראשון שהודפס לאחר אישורו של האפיפיות בשנת ר״פ־רפ״ג (1523–1520), מסכת יבמות שנדפסה בשנת רס״ט (1509) בעיר פיזרו שבאיטליה והדפים בה מסודרים באופן שונה מאשר הש״ס השגור, ספר מצוות גדול שהודפס בשנת רמ״ט (1488) בשונצינו שבאיטליה, והשולחן הערוך הראשון שהודפס בדפוס ׳בית יוסף׳ בוונציה בי״א ניסן, שכ״ה (1565) ועוד כהנה אוצרות גנוזים. מומלץ לבקר בבלוג ״עם הספר״ של ספריית רמב״ם ולצפות באוצרותיה.

** בהכנת הרשימה נעזרנו במאמרו של ד״ר יהושע הורוביץ בספר ״עיר וספר: ספריית שער ציון — בית אריאלה״, הוצאת כתר, ירושלים, 1987.